‫נושקות למנשייה ולשכונת חסן‪-‬בק‪ ,‬מחוז‬

‫ילדותי‪ ,‬שוכנות השכונות שבזי ונווה‪-‬צדק‪.‬‬

‫השכונות הוקמו לפני למעלה ממאה שנים‬
‫כפרבריה המרווחים והיהודיים של יפו העתיקה‪.‬‬

‫גגות אדומים‪ ,‬עצי פרי בחצר‪ ,‬קטנים וצנועים‬

‫הצטופפו הבתים‪ .‬מוקפים בשכונות תל‪-‬אביב יפו‬
‫עכשיו תל‪-‬אביב הולכת ומשנה את פניה‪ .‬בתים‬
‫רבי‪-‬קומות צומחים בכל פינה‪ .‬היום נותרו‬
‫שבזי ונווה‪-‬צדק אי קסום של יופי ושלווה‪.‬‬

‫מגדל "שלום"‪ .‬מבט מבית‬

‫התעשייה לכיוון מזרח‪.‬‬

‫ויש מי שכתב בדיוק מה דעתו על‬

‫כך‪ ...‬לא נגעתי !‬
‫ידידי‪ ,‬רותם שלמוני‪ ,‬מיטיב‬
‫קורות‬ ‫את‬ ‫בפניי‬ ‫לתאר‬
‫משפחתו השזורות מזה ‪4‬‬
‫דורות בתולדות ההתיישבות‬
‫התימנים‪:‬‬ ‫ובכרם‬ ‫בשבזי‬
‫"יצחק רחביה‪ ,‬סבא‪-‬של‪-‬סבתא‬
‫שלי מצד אימי הגיע מתימן‬
‫(‪)1882‬‬ ‫ראשונה‬ ‫בעלייה‬
‫והתיישב בכרם התימנים‪"...‬‬
‫שימי לב‪ ,‬הוא מדגיש‪" ,‬עוד‬
‫נווה‪-‬‬ ‫שנוסדה‬ ‫לפני‬
‫שלי מצד‬ ‫רותם‬‫רבא‬
‫והסבא‪-‬של‬
‫משפחתו‬‫צדק!‪...‬‬
‫בני‬
‫הגיע‬ ‫שלמוני‪,‬‬
‫בשבזי‪.‬‬ ‫יפתהיום‬ ‫אבי‪ ,‬רבי‬
‫מתגוררים עד‬
‫‪ 20'-‬והיה‬
‫יבניאלההוא‬
‫ברחובשנות‬
‫ביתם בסוף‬
‫מעדן‬
‫מחנה‪-‬‬
‫השכונה‪.‬‬ ‫שכונת‬
‫לקורות‬‫להקמת‬ ‫שותף‬
‫בעיניי משל‬
‫לא?‬
‫עצי פרי‪.‬‬ ‫פשוט‪,‬‬
‫חצר‪.‬‬ ‫יוסף‪"...‬‬
‫קטן עם‬ ‫בית‬
‫שיחי תבלין‪ ,‬שובך עם יונים‬
 ‫כיום‬
‫היונים‬
‫כבר לא‬
‫עפות‬
‫ישר‪...‬‬
 ‫כאשר מדברים היום על ת"א אין ספק ששבזי ונווה‪-‬‬
‫צדק הן חלק ממנה‪ .‬יש אפילו הטועים ומכנים אותן‪:‬‬
‫"השכונות הראשונות של ת"א"‪ .‬אך נווה‪-‬צדק‪ ,‬נווה‪-‬‬
‫שלום‪ ,‬שבזי‪ ,‬כל אלה קדמו להקמתה של ת"א (‪.)1909‬‬
‫אלה שכונות יהודיות שנוסדו כשכונות פרברים של‬
‫ביוזמת שמעון רוקח שמגיע‬ ‫נוסדה חומותיה‪.‬‬ ‫השכונה‬
‫לאחר הריסת‬ ‫יפו‬
‫מירושלים וכבר מכיר את תהליך 'היציאה מן החומות '‬
‫ובניית השכונות היהודיות שם‪ .‬בעידודו‪ ,‬משפחות‬
‫יהודיות שרצו לצאת מיפו הצפופה מקימים את אגודת‬
‫"עזרת ישראל" הרוכשת את האדמות מאהרון שלוש‪.‬‬
‫האגודה חילקה את השטח לארבעים חלקות‪ .‬בקיץ של‬
‫דברי הנביא ירמיהו‬ ‫יסוד‬
‫בתים‪.‬‬ ‫על‪10‬‬ ‫בשם זה‬
‫תילם‬ ‫נקראה‬
‫עמדו על‬ ‫השכונה‬
‫כבר‬ ‫‪1887‬‬
‫על תחיית עם‪-‬ישראל בארצו (ירמ'‪ ,‬ל'א‪:)22 ,‬‬
‫"עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו‪.‬‬
‫בשובי את שבותם יברכך ה' נוה‪-‬צדק"‬
‫שלוש שנים מאוחר יותר מקים זרח ברנט את שכונת‬
‫"נווה‪-‬שלום" (‪ )1890‬שאת שמה קיבלה מדברי הנביא‬
‫ישעיהו (ישע'‪ ,‬ל'ב‪:)18 ,‬‬
‫"וישב עמי בנוה‪-‬שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות"‬
‫עולים מעדן ומתימן מקימים את "מחנה יוסף"‬
‫ו"מחנה יהודה" (‪ )1903‬שתי השכונות יקראו לימים‬
‫בשם הכולל שכונת שבזי‪ ,‬על שם גדול משוררי תימן‬
‫רבי שלום שבזי‪ .‬זה גם שמו של אחד הרחובות‬
‫המרכזיים של נווה‪-‬צדק המשרטט את הגבול בין‬
‫מנשייה‪ ,‬כרם התימנים‬ ‫שסביבה כמו‬
‫ונווה‪-‬צדק‪.‬‬ ‫שבזי‬ ‫כמו השכונות‬
‫וכד' הלך מצב השכונה והתדרדר‪ .‬בסוף שנות ה‪,80-‬‬
‫בעקבות העלאת המודעות לשימור החלו לשפץ בתים‬
‫ומתחמים בתוך השכונה‪ .‬בעקבות השימור שינתה‬
‫השכונה את פניה והפכה להיות אזור מגורים‬
‫אופנתי ‪ .‬בתים רבים שופצו או נבנו מחדש בסגנון‬
‫שהיה‪ .‬ברחוב שבזי נפתחו חנויות של מעצבים‬
‫ואומנים וברחבי השכונה נפתחו בתי קפה‪ ,‬מסעדות‬
 ‫גבולות השכונה‬
‫המקובלים כיום‪:‬‬
‫נווה צדק – האזור‬
‫שבין מגדל "שלום"‬
‫במזרח ורחוב שבזי‪.‬‬
‫שבזי – האזור שבין‬
‫שבזי‬ ‫רחוב שבזי ורחוב‬
‫המרד במערב‪.‬‬
‫נווה שלום ‪ -‬נמצאת‬
‫ברחוב ברנט‪ ,‬מדרום‬
‫לרחוב שלוש‪.‬‬
‫גבול השכונה מדרום‬
‫לשם הנוחיות בלבד‬
‫היה מסילת הברזל‬
‫אתייחס מעתה‬
‫מפת‬ ‫של יפו שהוקמה ב‪-‬‬
‫הרחובות‬ ‫למכלול השכונות‬
‫‪.1892‬‬
‫בשם הכולל "נווה‪-‬‬
 ‫את הסיור נתחיל ברחוב יהושע תלמי‪ .‬בגבולה‬
‫המזרחי של השכונה‪ ,‬בצילו של מגדל "שלום"‬
‫נמצא "גן השחר"‪ .‬גן‪-‬הילדים שלי‪...‬‬

‫זו אני כמובן‪.‬‬

‫באותו המקום ממש‪..‬‬
 ‫נפנה דרומה לרחוב לילינבלום‪ .‬עוד לפני שנגיע‬
‫לרחוב עצמו‪ ,‬הנה מספר שכיות חמדה בסביבה‪...‬‬

‫תחכמוני ‪ ,9‬הסטודיו של‬

‫רות גלנטי‬
 ‫השער‬
‫המגולף‬
‫תחכמוני ‪ 10‬סטודיו‬
‫לאומנות בעץ‬
‫ביכנ"ס "קול‬
‫יהודה"‬
‫לילנבלום ‪5‬‬
‫ביכנ"ס זה‬
‫הינו העתק‬
‫כמעט מדויק‬
‫של ביהכנ"ס‬
‫"מגן אברהם"‬
‫שהיה בעדן‪.‬‬
‫ובלילינבלום ‪3‬‬
‫נפגוש את אחד‬
‫מאחרוני‬
‫ה"קיוסקים"‬
‫המקוריים‬
‫שנבנו בת"א‬
‫בשנות ה‪.20'-‬‬

‫' רוטשילד‬
‫בפינת שד‬
‫ון של ת"א‬
‫סק הראש‬
‫קיו‬ ‫ה‬
‫לילינבלום ‪ 2‬פינת פינס ‪-‬‬
‫קולנוע עדן‬
‫הקולנוע‪,‬‬ ‫של‬ ‫בנייתו‬
‫שנקרא אז ראינוע‪ ,‬החלה‬
‫בשנת ‪ 1913‬ביוזמת ראש‬
‫העירייה הראשון מאיר‬
‫דיזנגוף‪ .‬זה היה הקולנוע‬
‫הראשון בארץ והוא הכיל‬
‫בימות‬ ‫מקומות‪.‬‬ ‫‪1,100‬‬
‫הקיץ ישבו האנשים תחת‬
‫כיפת השמיים‪ .‬הקולנוע‬
‫הוקם על ידי מרדכי‬
‫וייסר ומשה אברבנאל‪.‬‬
‫שמו הוצע על ידי הסופר‬
‫ש‪.‬בן‪-‬ציון‪ .‬הקולנוע היה‬
‫פעיל עד שנת ‪.1975‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נקנה המבנה‬
 ‫כמה מבתיה‬ ‫נמשיך ברחוב פינס ובו‬
‫מבט קרוב על אחד ה"תאומים"‪.‬‬
‫היפים של השכונה‪...‬‬

‫הבתים ה"תאומים" במס' ‪ -30-28‬בתים זהים לגמרי‬

‫שנבנו עבור נכדיו הבכורים של אהרון שלוש‬
‫חנות פרחים‬
‫בפינס ‪10‬‬
 ‫רחוב שבזי הינו אחד הרחובות‬
‫היפים בשכונה‪ .‬ברחוב זה מצאו‬
‫מקום אומנים‪ ,‬מעצבים וחנויות‬
‫יחודיות‪ .‬נפתחו בו בתי קפה‪,‬‬
‫מסעדות ופאבים‪ .‬הנה כמה‬
‫מפניניו‪...‬‬
‫חנות המכירה הצמודה‬
‫לסטודיו‬
‫הסטודיו‬
‫לקרמיקה של‬
‫סמי ד‪.‬‬
‫חדי העין‬
‫שביניכם יבחינו‬
‫בבית הקפה‬
‫המשתקף‬
‫בשימשה‪.‬‬
 ‫בית‬
‫הקפה‬
‫שראינו‬
‫קודם‬
‫משתק‬
‫ף‬
‫בשימש‬
‫ת‬
‫הסטודי‬
‫ו‪.‬‬
‫ועוד בית‪-‬‬
‫קפה‪...‬‬
‫חנות תכשיטים מעוצבת‬
‫ברחוב שבזי‬
 ‫רחוב שבזי פינת שלוש –‬
‫"בית תמר"‬

‫"בית הפסלים"‬
‫זהו אחד הבתים המיוחדים‬
‫בנווה‪-‬צדק המשמש כבית‬
‫מגורים גלריה וסטודיו‪.‬‬
‫ייחודו בפסליו המקסימים‬
‫הנמצאים בכל פינה על כתליו‪.‬‬
‫תלויים‪...‬מטפסים‪...‬‬
‫יושבים‪...‬ומה לא?‬
‫תמונה אחת שווה‪...‬‬
‫סיפור שיקומה של‬
‫נווה‪-‬צדק משתקף‬
‫בסימטא הקטנה‬
‫שבתמונה‪:‬‬
‫הבית הקרוב אלינו‪,‬‬
‫בית‪-‬מידות ששופץ‬
‫לגמרי‪ .‬המבנה‬
‫שומר על הפרטים‬
‫הארכיטקטוניים‬
‫הייחודיים של‬
‫התקופה‪.‬‬
‫הבית שאחריו עומד‬
‫כרגע בתהליכי‬
‫גינה קטנה בין בתים בסימטת‬
‫נווה‪-‬צדק‪.‬‬
‫סימטת נווה‪-‬צדק‬
‫שכונת מחנה‪-‬יוסף נבנתה בשנת ‪ 1903‬על‪-‬‬
‫ידי יהודים תימנים מעדן שבדרום תימן‪.‬‬
‫אלה היו יהודיים דתיים ששמרו על‬
‫מסורותיהם ומינהגיהם‪.‬‬
‫לבית כנסת "אהבת חיים התם" את ספר‬
‫"התם" הם הביא מעדן ספר‪-‬תורה עוד‬
‫בעלייה ראשונה (‪.)1882‬‬
‫התימנים מאמינים כי כשקוראים בספר‬
‫"התם" ומביעים משאלה היא מתגשמת‪.‬‬
 ‫ברחוב שלוש ‪ 30-32‬נמצא אחד הבתים‬
‫מגורים‪,‬‬
‫אהרון‬ ‫שלוש ‪-‬‬‫בית‬
‫בית‬‫כולל‬ ‫המתחם‬
‫השכונה‪:‬‬ ‫שלוש –‬
‫בכל‬ ‫בית‬
‫המפורסמים‬
‫חרושת‪.‬‬
‫שעליהן הוקמה‬ ‫בעל"ס ובית‬
‫הקרקעות‬ ‫שלוש היהביכנ‬
‫השכונה כולה ואחד ממנהיגי הקהילה במשך‬
‫שנים רבות‪ .‬את ביתו הוא בנה כאן את ביתו‬
‫הרבה לפני שנבנתה השכונה‪.‬‬

‫הסיפור של משפחת שלוש מתחיל עם הגעת‬

‫אברהם שלוש‪ ,‬אבי המשפחה‪ ,‬ארצה בשנת‬
‫‪ .1838‬משפחת שלוש הגיעה לכאן בספינת‬
‫מפרשים גדולה מהעיר אוראן שבאלג'יר‪ .‬מול‬
‫חופי חיפה עלתה הספינה על שרטון וכמה‬
‫מנוסעיה‪ ,‬ביניהם‪ ,‬שני בניו של אברהם‪ ,‬יוסף‬
‫ואליהו‪ ,‬טבעו‪ .‬אהרון‪ ,‬הבן הבכור‪ ,‬היה אז רק‬
‫בן ‪.11‬‬

‫כשבגר החל לעסוק בסחר קרקעות ורכש‬

‫לעצמו שטח אדמה‪ ,‬בית פרדס ובאר מים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1887‬מכר שלוש חלק מאדמותיו לחברת "עזרת‬
‫ישראל"‪ ,‬שהקימה את נווה צדק‪ .‬הוא הציב תנאי‪:‬‬
‫שהבנייה על הקרקע תחל מיד‪ .‬זהו בעצם האירוע‬
‫המסמל את ראשית הבנייה היהודית בחולות יפו‪.‬‬

‫אהרון נפטר בשנת ‪ 1920‬ובית שלוש נמסר לעיריית ת"א‬

‫ושימש כבית ספר לבנים ובנות‪ .‬כעבור כמה שנים נסגר‬
‫בית הספר ומשפחת שלוש הודיעה כי היא מעוניינת‬
‫להפוך אותו לשימוש מטרות ציבור לזכר המהנדס‬
‫גבריאל שלוש‪ ,‬נכדו של אהרון‪ ,‬שנרצח בידי פורעים‬
‫בשנת ‪ .1936‬כיום נערכות כאן תערוכות שונות‪.‬‬
‫מרחוב פינס נפנה לרחוב רוקח‬

‫שלט האומר שבבית זה‬

‫התגורר ש"י עגנון בין‬
‫השנים ‪1909-1912‬‬
 ‫בית הכנסת ובית המדרש‬
‫נוסדו בשנת ‪ .1910‬המבנה‬
‫היה מעוטר בציורי קיר‬
‫ובתקרת עץ מצוירת‪ .‬גרם‬
‫המדרגות שמשמאל הוביל‬
‫רוקח ‪,18‬‬ ‫לעזרת הנשים‪ .‬המבנה שופץ‬
‫ביכנ"ס "מראות‬ ‫ע"י העירייה בשנת ‪ 1981‬אך‬
 ‫בית הסופרים – מוזיאון נחום גוטמן‪ ,‬רוקח ‪ - 21‬בבית זה‬
‫התגוררו הסופרים חיים ברנר‪ ,‬יוסף אהרונוביץ ודבורה‬
‫בארון‪ .‬לאחר שהיה מוזנח במשך שנים רבות וכמעט נהרס‬
‫שוקם הבניין‪ .‬האגף הדרומי נבנה מחדש והצפוני שופץ‪.‬‬
‫במקום שוכן כיום מוזיאון נחום גוטמן שמזכיר את הבית‬
‫בסיפוריו‪.‬‬
‫ממש מול מוזיאון גוטמן‪ ,‬ברוקח ‪ ,28‬דוכן ספרים‬
‫שלא תראו בשום מקום אחר‪ .‬איש אינו עומד‬
‫ומוכר ספרים‪...‬‬
 ‫מישהו מאמין בכם‪...‬‬

‫ואף מוסיף מהגיגיו‪...‬‬

‫בית רוקח ‪ -‬רוקח ‪36‬‬
‫כיפת הנחושת של בית רוקח‬
‫בית רוקח‪ .‬נבנה בשנת‬
‫הפונה לרחוב אמזלג‪.‬‬ ‫אדריכל‬ ‫בסיוע‬ ‫‪1887‬‬
‫אוסטרי שיעץ לבנות כיפת‬
‫נחושת מבריקה בעורף‬
‫הבית‪ .‬בעל הבית‪ ,‬שכונה‬
‫הש"ר‪ ,‬שמעון רוקח‪ ,‬היה‬
‫ממנהיגי קהילת יהודי יפו‪.‬‬
‫הבית הזה היה מקום‬
‫מפגש חברתי‪ .‬רוקח עצמו‬
‫ונחשב‬ ‫במסחר‬ ‫עסק‬
‫ענף‬ ‫מאבות‬ ‫לאחד‬
‫הפרדסנות בארץ‪ .‬משום‬
‫כך‪,‬‬ ‫כל‬ ‫אמיד‬ ‫שהיה‬
‫לענייני‬ ‫עצמו‬ ‫הקדיש‬
‫הציבור והקים למשל את‬
‫לשכת "שער ציון"‪ ,‬של בני‬
‫גם‬ ‫פעל‬ ‫ביפו‪.‬‬ ‫ברית‬
‫מוסדות‬ ‫להקמת‬
‫גם ילדיו של רוקח פעלו בענייני‪  ‬ציבור‪ .‬בנו בכורו‬
‫יוסף והבת מרים היו עיתונאים‪ .‬בנו השני‪ ,‬יצחק‪,‬‬
‫היה מראשי התאחדות הפרדסנים ומיוזמי הקמת‬
‫נמל ת"א‪ .‬ישראל‪ ,‬בנו הצעיר‪ ,‬היה מראשי מפלגת‬
‫האזרחים וגם כיהן מטעמה כראש עיריית ת"א‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה גם נבחר כח"כ מטעם הציונים‬
‫הכלליים וכיהן כשר הפנים בשנים ‪.1955-56‬‬

‫אלעזר רוקח‪ ,‬אחיו‪ ,‬גר ביפו‪  ‬וגם הוא התעסק‬

‫בענייני ציבור‪ .‬הוא למשל ייסד עם אחרים את‬
‫ראש פינה ב‪ .1882-‬כשמת שמעון רוקח נפתחו‬
‫בבית גן ילדים וספריה‪ .‬אחר כך נזנח הבית והפך‬
‫לחורבה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1984‬רכשה הפסלת לאה מג'רו‪-‬מינץ‪ ,‬נכדתו‬
‫של שמעון רוקח‪ ,‬את הבית ושיפצה אותו‪ .‬כיום‬
‫פתוח הבית לביקורי קהל בתיאום מראש‪ .‬מוצגת‬
 ‫בית אמזלג ‪ -‬רחוב אמזלג ‪20 -22‬‬
‫הוא אחד הבתים המרשימים בנווה צדק‪ ,‬הוא בית‬
‫משפחת אמזלג‪ .‬משפחת אמזלג הגיעה ארצה‬
‫מגיברלטר‪ .‬אבי המשפחה‪ ,‬יוסף אמזלג‪ ,‬היה ידיד‬
‫אישי של משה מונטיפיורי‪ .‬ואף אירח אותו בביקוריו‬
‫בארץ ישראל‪ .‬הבן‪ ,‬חיים אמזלג‪ ,‬התמנה בשנת ‪1876‬‬
‫לתפקיד סגן הקונסול הבריטי ביפו‪ .‬הוא היה מעורב‬
‫בעסקים רבים‪ ,‬ובכלל זה ביוזמה להניח מסילת‬
‫ברזל מיפו לירושלים‪ ,‬בסיוע ל"ועד חלוצי יסוד‬
‫המעלה"‪ ,‬וברכישת אדמות עיון‪-‬קרא‪ ,‬עליהן הוקמה‬
‫המושבה ראשון לציון‪ .‬כמו כן ייצג חברות בריטיות‬
‫ובכלל זה את חברת הביטוח הידועה לויד'ס‪.‬‬
‫הבית נבנה על ידי יוסף‪ ,‬בנו של חיים אמזלג‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1922‬נחצתה חצר הבית על ידי מסילת הברזל‬
‫ואמזלג מכר את החלק שמעבר למסילה לתעשיין‬
‫שער הכניסה‬

‫מבט לשער בית אמזלג מרחוב רוקח‬

‫בית אמזלג מבט‬

‫מזרחה‪.‬‬
 ‫מבט מקרוב‬
‫לחצר‬

‫בית אמזלג‬
‫‪-‬מבט לחצר‬
‫הפנימית‬
‫ולשער‪.‬‬
‫מבט מתוך השער‬
‫החוצה‬
 ‫גשר שלוש‪ ,‬מבט‬
‫מזרחה‪.‬‬

‫גשר שלוש בקצה רחוב שלוש‬

‫גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה‬
‫צדק ליפו (רחוב אילת) מעל מסילת‬
‫הברזל‪ .‬הוא נבנה מחדש בשנת‬
‫‪ ,1918‬לאחר שהבריטים החלו‬
‫להשתמש ברכבות גבוהות יותר‪.‬‬
‫אהרון שלוש‪ ,‬בעל האדמות‬
‫בשכונה היה גם אחד מסוכני‬
‫החברה הצרפתית שבנתה‬
‫והפעילה את קו הרכבות מיפו‬
‫לירושלים‪.‬‬
‫מבט מהגשר‬
‫לכיוון מערב‬
 ‫הסר ישן מפני‬
‫חדש!‬

‫מראהו‬
‫המאיים‬
‫(תרתי משמע‪.‬‬
‫זוכרים את‬
‫זרוע המנוף‬
‫שנפלה?) של‬
‫פרוייקט נווה‪-‬‬
‫צדק הנראה‬
‫מגשר שלוש‪.‬‬
‫ברקע מנוף‬
‫למבנה רב‪-‬‬
‫קומות נוסף‪.‬‬
‫יש משהו מרגיע במראה הזה‪...‬סוס ועגלה‬
‫על גשר שלוש‪.‬‬
 ‫בנין תיאטרון ארנה‬
‫פורת‬
‫דלל‪:‬‬ ‫מרכז סוזן‬
‫המרכז מורכב ממתחם של ארבעה בניינים‬
‫שהיו בתי הספר לבנים ולבנות ‪ .‬המבנים‬
‫מקיפים רחבה גדולה שנועדה למופעי חוצות‬
‫תחת כיפת השמיים‪ .‬מרכז סוזן דלל הוקם‬
‫במימון משפחת דלל הלונדונית‪ ,‬בעקבות‬
‫יוזמתו של בנם זאב סוקולובסקי‪ .‬מממנים‬
‫נוספים הם עיריית תל‪-‬אביב ומשרד התרבות‪.‬‬
‫בתחילת שנות השמונים התקיימה פעילות‬
‫אומנותית באולם "ירון ירושלמי" במה‬
‫שנקרא אז "תיאטרון נווה צדק"‪ ,‬עליו‬
‫התבססה הקמת מרכז סוזן דלל‪ .‬במקום‬
‫תרבותית מגוונת בסיוע‬ ‫פעילותח' מחזור‬ ‫התקיימה‬
‫תמונת סיום כתה‬ ‫ביה"ס לבנות בנווה‪-‬צדק‪.‬‬
‫‪ 1925‬של רחל פסחוביץ‪ .‬שורה עליונה שלישית מימין‪.‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬הממשיכה בתמיכתה גם‬ ‫משפחת‬
‫המפורסם צבי נשרי‪.‬‬ ‫מצד ימין המורה‬
‫באדיבות בנה‪ :‬אריאל עשירי‬
‫כיום‪ .‬המרכז משמש בית לשתי להקות מחול‬
 ‫בין המבנים הוסדרה רחבה ענקית מרוצפת אבן‬
‫שאותה תכנן האדריכל שלמה אהרונסון‪.‬‬

‫במהלך‬ ‫ברחבה תראו‬

‫השיפוץ‬ ‫עצי הדר ותעלת‬
‫כאן‬ ‫מים העוברת בין‬
‫נחשפה‬ ‫העצים כמחווה‬
‫באר מים‬ ‫לפרדסי יפו‪.‬‬
‫עתיקה‪.‬‬
‫קיר ברחבת מרכז סוזן דלל המתאר‬
‫אירועים ואישים הקשורים לתולדות‬
‫שכונות שבזי ונווה‪-‬צדק‬
‫רח' ברנט‬
‫‪11‬‬

‫שכונת נווה שלום ‪ -‬בתי זרח‬

‫ברנט ברחוב זרח ברנט נמצאים‬
‫מדרום לרחוב שלוש‪ .‬השכונה‬
‫נוסדה בשנת ‪ 1890‬על ידי זרח‬
‫ברנט שהיה מעורב גם בהקמת‬
‫פתח תקווה ושכונת מאה שערים‬ ‫רח'‬
‫ברנט ‪9‬‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫מבט על רחוב זרח‬

‫זרח ברנט‬ ‫ברנט‬
 ‫הרחק משאון העיר‪.‬‬
‫במעבר חד מההמולה‬
‫ומהקצב המהיר נחה לה‬
‫השכונה‪ ,‬אי של שקט‬
‫ושלווה‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬מעט מהמראות‪...‬‬
‫המראות רומנטיים‪...‬‬

‫מצחיקי‬
‫ם‪,‬‬
 ‫מתוחכמים‪...‬אופנ‬
‫תיים‪...‬‬

‫התמונה שאומרת הכל‪ :‬בתים בתהליכי שיפוץ‪ ,‬בניינים חדשים‪ ,‬ושכונה‬

‫ציורית המשמשת כרקע לצילומי אופנה או טלוויזיה‪...‬‬

‫‪52‬‬ ‫אין דרך לסיים‪ ,‬אין דרך לסכם‪ ,‬אלא‬